למה אותה עמדה טוענת רכבים שונים במהירות שונה?
נהגים רבים מסתכלים על ההספק שמופיע על עמדת הטעינה ומניחים שזהו הקצב שבו הרכב ייטען בפועל. אלא שההספק של העמדה הוא רק התקרה האפשרית. בפועל, הרכב עצמו קובע כמה חשמל הוא מסוגל לקבל בכל רגע, ולכן שני רכבים שמתחברים לאותה עמדה יכולים לקבל קצב טעינה שונה מאוד.
כדי להבין מראש למה לצפות, חשוב להכיר שלושה גורמים מרכזיים:
- הספק הטעינה המרבי של הרכב: לכל דגם יש מגבלת קליטה שקבע היצרן. גם אם העמדה מסוגלת לספק הספק גבוה יותר, הרכב לא יעבור את המגבלה שלו.
- מצב הטעינה של הסוללה: סוללה כמעט ריקה יכולה בדרך כלל לקבל הספק גבוה יותר. ככל שהיא מתמלאת, מערכת ניהול הסוללה מפחיתה בהדרגה את קצב הטעינה כדי להגן עליה.
- טמפרטורת הסוללה: כשהסוללה קרה מאוד או חמה מדי, הרכב עשוי להגביל זמנית את קצב הקליטה. בדגמים מסוימים קיימת הכנה מוקדמת של הסוללה שמביאה אותה לטווח טמפרטורה מתאים לפני ההגעה לעמדה.
AC לעומת DC: איפה נוצר ההבדל?
בטעינת AC הרכב מקבל זרם חילופין, והממיר הפנימי שלו הופך אותו לזרם ישר שמתאים לסוללה. לכן יכולת המטען הפנימי של הרכב משפיעה ישירות על הקצב. בטעינת DC ההמרה מתבצעת כבר בעמדת הטעינה, והזרם הישר מועבר לסוללה. זו הסיבה שטעינת DC מאפשרת להגיע להספקים גבוהים משמעותית ומתאימה לעצירות טעינה מהירות בדרך.
| סוג טעינה | מה מגביל את הקצב? | מתי היא רלוונטית? |
| AC | המטען הפנימי של הרכב והספק העמדה | כשאין צורך בטעינה מהירה במיוחד |
| DC | יכולת הקליטה של הרכב, מצב הסוללה והטמפרטורה | כאשר רוצים להוסיף טווח בזמן קצר |
נתון השיא הוא לא קצב קבוע לאורך כל הטעינה
חשוב לדעת שגם כאשר הרכב מסוגל להגיע להספק טעינה גבוה, הוא לא שומר עליו בהכרח לאורך כל התהליך. לכל דגם יש “עקומת טעינה” משלו: בתחילת הטעינה הקצב עשוי לעלות במהירות, להגיע לשיא לפרק זמן מסוים ובהמשך לרדת בהדרגה ככל שהסוללה מתמלאת. לכן שני רכבים בעלי נתון הספק מרבי דומה יכולים לסיים עצירת טעינה בזמנים שונים. מבחינת הנהג, הנתון החשוב אינו רק שיא הקילוואטים שמופיע במפרט, אלא האופן שבו הרכב מנהל את קצב הטעינה לאורך הטווח הרלוונטי של הסוללה. זו גם הסיבה שזמן טעינה בפועל יכול להשתנות מעט בין עצירה לעצירה, אפילו באותו רכב ובאותה עמדה.
מה צריך לבדוק לפני שיוצאים לדרך?
מבחינת הנהג, הבדיקה הטכנית החשובה היא התאמת המחבר לרכב. לא כל רכב תומך בכל מחבר, ולכן כדאי לוודא מראש שהעמדה שבדרך מתאימה לדגם שלכם. בעמוד עמדת טעינה לרכב חשמלי ניתן לצפות במפת העמדות של פז Charge ובמיקומי העמדות ברשת. לפי פז, כל העמדות ברשת הציבורית שלה הן אולטרה-מהירות ומשתמשות במחבר CCS2.
לתכנון עצירה יעיל אפשר לפעול כך:
- בודקים במפה היכן נמצאת התחנה המתאימה למסלול.
- מוודאים שסוג המחבר מתאים לרכב.
- פותחים את אפליקציית yellow לפני ההגעה ובודקים בזמן אמת אם עמדה פנויה.
- מגיעים עם רמת סוללה שמאפשרת לנצל היטב את עקומת הטעינה של הרכב, במקום להסתמך רק על נתון ההספק של העמדה.
המסקנה הצרכנית פשוטה: עמדת טעינה חזקה יכולה להציע תקרה גבוהה, אבל היא אינה מבטיחה שכל רכב יקבל את אותה מהירות. כדי להעריך את זמן העצירה צריך להכיר קודם כול את נתוני הרכב, את מצב הסוללה ואת תנאי הטמפרטורה, ורק לאחר מכן לבחור את נקודת הטעינה המתאימה בדרך.
שאלות נפוצות
האם עמדה של 360 קילוואט תטעין כל רכב ב-360 קילוואט?
לא. הרכב יקבל רק את ההספק המרבי שהוא מסוגל לקלוט, ולעיתים פחות מכך בהתאם למצב הסוללה ולטמפרטורה.
למה קצב הטעינה יורד לקראת סוף הטעינה?
מערכת ניהול הסוללה מפחיתה את ההספק ככל שהסוללה מתמלאת, כדי לשמור על הסוללה ולנהל את הטעינה בצורה מבוקרת.
איך אפשר לדעת אם עמדה של פז Charge פנויה?
מפת האתר מציגה את מיקומי העמדות, ובאפליקציית yellow ניתן לבדוק בזמן אמת אם העמדה פנויה או תפוסה לפני ההגעה.
