לאחרונה, צוות מהנדסים ביו-רפואיים באוניברסיטת RMIT באוסטרליה פיתח תוכנה מבוססת טכנולוגיית AI (אינטליגנציה מלאכותית) המסייעת לזיהוי מוקדם של שבץ. מדובר בחדשות מרעישות הן עבור אלה הנמצאים בסיכון ללקות בשבץ והן עבור אלה שכבר עברו אירוע שכזה והם בסכנה ללקות בו שוב. עם זאת, חשוב לציין כי במקרים רבים, אנשים שכבר עברו אירוע מוחי מתקשים בתפקוד ביום-יום וזקוקים לסיוע ברמות שונות. לאילו סוגי סיוע הם עשויים להיות זכאים? והאם כל מי שזקוק לסיוע מהמדינה עקב האירוע המוחי שעבר – אכן מקבל את המגיע לו?
מסתבר כי המציאות עגומה למדי. על הנייר, נפגעי אירוע מוחי עשויים להיות זכאים לשלל זכויות וסעדים מהמדינה: קצבת נכות, שיקום, ריפוי בעיסוק ועוד. אך בפועל, רבים מאלו שעברו שבץ מתקשים לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם, וזאת בעיקר בגלל הנהלים הבירוקרטיים הכבדים של מוסדות המדינה. התגברות על מכשול משמעותי זה היא אינה קלה, אך הכרחית על מנת שתוכלו לקבל את המגיע לכם. כתבה זו תפרט כיצד יכול אדם שעבר שבץ (הוא או באי כוחו) למצות את מירב זכויותיהם מהמדינה.
חשוב להגיע מוכנים
לפני שאתם ניגשים לדרוש את זכויותיכם מהמוסדות השונים, חשוב קודם כל לבדוק מה מגיע לכם, לפחות על הנייר. כך תוכלו להיות ממוקדים יותר, ולא תצאו למלחמות מיותרות. הצעד המשמעותי ביותר הנדרש כדי להעריך לאילו זכויות אתם עשויים להיות זכאים הוא לשאול את עצמכם מספר שאלות: הם השבץ גרם לפגיעה בפרנסתי? האם תפקודי היומיומי נפגע כתוצאה מהשבץ באופן משמעותי? באם עניתם על אחת מהשאלות הללו בחיוב, אתם עשויים להיות זכאים לזכויות רפואיות מהמדינה.
שתי הזכויות המשמעותיות ביותר להן עשויים להיות זכאים אנשים שעברו אירוע מוחי הן קצבת נכות (עבור אנשים מתחת לגיל הפרישה) וקצבת סיעוד (עבור אלו שעברו זה מכבר את גיל הפרישה). שתי הזכויות הללו ניתנות ע”י המוסד לביטוח לאומי. שימו לב כי התביעה לא תמיד מתקבלת אוטומטית לאחר הגשת הטפסים הרלוונטיים. כאשר המוסד רוצה לבחון את המקרה לעומק טרם ההחלטה בדבר אם וכמה מגיע לתובע, הוא יזומן לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, שם הוא או באי כוחו יצטרכו להוכיח את צדקת התביעה. שימו לב כי לרוב, התכנסות הוועדה הרפואית אורכת דקות בודדות בלבד, ולכן חשוב להגיע לוועדה מוכנים עם כל הטיעונים והמסמכים החשובים.
נכנסים להגדרות
אירוע מוחי הוא, במקרים רבים, ליקוי שלוקח לאדם שלקה בו זמן רב להתאושש ממנו לחלוטין ולהשיב לעצמו את מלוא היכולות שהיו לו לפני כן, אם בכלל. המדינה מודעת לכך, ומעניקה שלל זכויות לאנשים שהם בתהליך שיקום משבץ. אך כדי לקבל את הזכויות הללו, הלוקה צריך להיות מוכר כחולה שיקומי ע”י מערכת הבריאות. באם אכן הוכר ככזה, הוא עשוי להיות זכאי לשירותי שיקום במסגרת אשפוז או בקהילה (במסגרת קופת החולים), טיפולי פיזיותרפיה, טיפולים פרא-רפואיים, השתתפות במימון מכשירי שיקום וניידות ועוד.
התמודדות עם אירוע מוחי עלולה להצריך שימוש קבוע בתרופות למשך תקופה ארוכה לאחר האירוע עצמו. אדם שעבר שבץ וצורך תרופות באופן קבוע, אם כן, עשוי מוכר כ’חולה כרוני’. אנשים המוגדרים כחולים כרוניים זכאים לתקרת תשלום ברכישת תרופות. יש לפנות אל הרופא המטפל בכדי לוודא שאתם אכן מקבלים את הזכות הזו, באם אתם זכאים לה.
קשה שבעתיים
אין זה מפתיע שישראלים רבים כל-כך שעברו אירוע מוחי מתקשים למצות את זכויותיהם הרפואיות, אם בכלל. הליך קבלתן בפועל עשוי להראות להם מסורבל ובירוקרטי מאוד, ובמקרים רבים הם אכן צודקים. הן עבור אדם שעבר שבץ והן עבור משפחתו, קשה שבעתיים להתמודד עם המערכת הסבוכה של השירותים הממשלתיים, וגם בקופות החולים. לכן, לא פלא שישראלים כה רבים פונים לחברות חיצוניות על מנת שיסייעו בידם לקבל את מירב הזכויות הרפואיות המגיעות להם, במיוחד מביטוח לאומי ומחברות הביטוח השונות.
