מאת: אושרית אסולין
איש התרבות והתקשורת, זוכה האירוויזיון, בספר חדש המצליח לגעת בכל אחד.
על ראשו של יואב גינאי יש מגוון של כובעים. כבר שנים רבות שהוא כותב, חוקר תרבות, איש רדיו וטלוויזיה, מנחה ומראיין מוכשר, פזמונאי ומשורר. בספרו החדש “גרסת כיסוי לאהבה” הוא יוצא למסע מרתק וייחודי בסיפורים הקטנים והגדולים של המציאות שמסביבנו שכל אחת ואחד מהקוראות והקוראים בספר יכול למצוא בו את עצמו.
זֶהוּ זְמַן מְיֻחָד שֶׁאוֹצֵר בְּנַפְשׁוֹ הַשְׁרָאָה
לִבְחִירָה בֵּין מוּאָר לְנוֹצֵץ, וּבֵין טוֹב לִפְשָׁרָה.
עֵת שָׁלוֹם עִם אוֹיְבִים יְשָׁנִים, הַשּׁוֹכְנִים גַּם בִּפְנִים
זְמַן הִרְהוּר בָּעֻבְדָּה שֶׁהַזְּמַן בְּעַצְמוֹ הוּא זְמַנִּי.
(מתוך “זמן כיפורים”)
גינאי, דור 15 בירושלים, שרוב שנותיו גר בתל אביב, מביט דרך השירים על המציאות בפריזמה יחודית מקורית ואמיצה. המבט הזה שלו הוא השתקפות שמפתיעה בכל פעם מחדש. מראת הצד הכל כך יחודית לו מכניסה את הארועים החולפים לצד הדרך, לתבנית של טור מחורז וממושקל עתיר שכבות. גינאי נוגע בכתיבה שלו בדרמות הגדולות שמסביב בהן השבר הלאומי, מגיפת הקורונה, המלחמה באוקראיינה, מחאת יוצאי אתיופיה, הרצח בבר-נוער ומהצד האחר הוא ממקד את הצמצם באנשים הבודדים, פועלי הבניין הנופלים את מותם, רצח הנשים, שורדי השואה הרעבים ללחם, והתמודדות עם מושג האושר, ההתאהבות וגם המוות. לצד אלה פרוסה בספר גם כתיבה אישית וחושפנית אודות התאהבויות רגעיות, סיטואציות אינטימיות ומחירן הכואב של טראומות.
בִּשְׁנִיָּה מְדֻמָּה הֶעֱנַקְתִּי הַכֹּל
בִּשְׁנִיָּה עֲגֻלָּה הִתְרַגַּשְׁתִּי
בִּשְׁנִיָּה אֲרֻכָּה הִתְפַּשַּׁטְתִּי בְּלִי קוֹל
בִּשְׁנִיָּה חֲטוּפָה הִתְלַבַּשְׁתִּי
בִּשְׁנִיָּה חֲרִישִׁית הִתְאַהַבְתִּי כָּל כָּךְ
בִּשְׁנִיָּה מְזִיעָה כְּבָר שָׂנֵאתִי
הֶעֱלֵיתִי מָסָךְ וְהוֹרַדְתִּי מָסָךְ
וְחָשַׁבְתִּי כַּמָּה זֶה פָּתֶטִי.
(מתוך “בשניה מתוקה”)
“בגרסת הכיסוי לאהבה” של גינאי יש חמלה רבה אבל גם ציפורני ברזל הנשלפות מתוך כפפות משי אל מול עוולות. בדיוקנאות שהוא מצייר במכחול המילים שלו ניתן למצוא מימד נוסף ולעיתים כמוס בדמויות מוכרות שהוא מתאר בהן: גילה אלמגור, צדי צרפתי, דנה אינטרנשיונל, צביקה פיק, יהודה פוליקר, ספיר ברמן, איציק סעידיאן רבקל’ה מיכאלי, אהוד מנור ועוד גיבורי תרבות.
הַמְּצִיאוּת הַמַּקְבִּילָה מְסַנְוֶרֶת בָּעֵינַיִם
כְּמוֹ רַמָּאִית שֶׁל יְרִידִים
הִיא מְקוֹשֶׁשֶׁת חֲלוֹמוֹת
הַמְּצִיאוּת הַמַּקְבִּילָה מוֹצֵאת בִּי אֶת הַבַּיִת
שׁוֹטֶפֶת אֶת כָּל הָאִפּוּר
נוֹגַעַת בַּבָּמוֹת…
(מתוך “המציאות המקבילה”)
הטורים והשירים בספר הזה דומות לסוכריות עדינות המתפוצצות בהפתעה בפה תוך שהן משחררות קילוח צונן של רוטב מתוק- חריף מרחיב נשימה ומעקצץ. בהקדמה לספר כותב המשורר רוני סומק: “בספר הזה יש מילים שאפשר לתלות על המקרר שאפשר באלף בית שלהן לחזר, יש מילים שיורידו את הדגלים לחצי התורן ויש מילים שיזכירו לנו שיש פרחים מטפוריים שעדיין אסור לקטוף”. בעידן הרשתות החברתיות, הוואצאפ הטיק טוק והבינה המלאכותית ספר שכזה ראוי שיהיה בכל בית כפי שגינאי עצמו כותב:
הַבִּינָה מְלָאכוּתִית בְּלִי שׁוּם סְטִיָּה אֶמוֹצְיוֹנָלִית
יֵשׁ “פֵייק נְיוּז” וְיֵשׁ “דִּיפּ פֵייק” וְעִם “טִקְטוֹק” – הַכֹּל וִירָאלִי
עִם “אַלֶכְּסָה”, “וֵוייז” וְ”סִירִי” – הָעוֹלָם הָפַךְ פָּשׁוּט
חוּץ מִזֶּה שֶׁבְּלִי מֵשִׂים הָפַכְנוּ לְבֻבּוֹת עַל חוּט.
(מתוך “אלוהי האלגוריתם”)
ספר מומלץ ביותר, לרכישת הספר לחצו: https://yoavginai.co.il
