מבוא: ההתלבטות שמלווה דור שלם
האם לבחור באוניברסיטה או במכללה. השאלה המוכרת לכל מי שעומד בפתחו של מסלול אקדמי מקבלת בשנים האחרונות שכבת מורכבות נוספת. שוק עבודה דינמי, עלויות מחיה ולימודים, ושינויים במבנה מערכת ההשכלה הגבוהה מציבים את המועמדים בפני החלטה שאינה טכנית בלבד. פרופ’ עקיבא פרדקין, מן הקולות הבולטים בליווי סטודנטים לתארים מתקדמים, מסכם זאת בפשטות זהירה: “אין תשובה אחת נכונה לכולם. המסלול הנכון הוא זה שמשרת את היעד, המשאבים והטמפרמנט של הסטודנט.”
תמונת מצב: מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
על פי נתוני השנה האקדמית 2024–2025 לומדים בישראל כשלוש מאות שלושים ושלושה אלף ושבע מאות סטודנטים וסטודנטיות בכל דרגות התואר. המערכת כוללת שבע אוניברסיטאות מחקר, את האוניברסיטה הפתוחה, עשרים ושתיים מכללות אקדמיות ציבוריות ופרטיות, ועוד עשרים ושלוש מכללות להכשרת מורים. מגמה בולטת היא עלייה במספר לומדי התואר הראשון במכללות לעומת האוניברסיטאות, תופעה שתרמה להנגשת ההשכלה הגבוהה ולהוזלת הכשרה במקצועות מסוימים. “זו אינה ירידה בערך האוניברסיטאות, אלא התרחבות של הספקטרום האקדמי,” אומר פרופ’ עקיבא פרדקין. “נוספו מסלולים מותאמים יותר לשוק ולפרקטיקה.”
משימות שונות, כלים משלימים: ההבדלים המהותיים
באוניברסיטאות מתקיימת רציפות טבעית בין תואר ראשון, שני ושלישי, לצד מערך מחקר מפותח ושיתופי פעולה בינלאומיים. זו סביבת גידול למי שרואה לנגד עיניו הוראה אקדמית, מחקר בסיסי או עיסוק בתחומים שבהם מוניטין מחקרי הוא מטבע עובר לסוחר. “האוניברסיטה מעניקה תשתית עיונית עמוקה וכלים מחקריים מתקדמים,” מדגיש פרופ’ פרדקין. “עבור מי שמייעד עצמו לדוקטורט או לקריירה מדעית, זהו כר טבעי.”
המכללות, מנגד, ממוקדות לרוב בהכשרה מעשית ובמסלולים ממוקדי תעסוקה. הקבוצות קטנות יותר, היחס אישי יותר, והקשר לשדה העבודה הדוק. יוצאי דופן אינם מעטים, ישנם תחומים שבהם תכניות הלימוד דומות מאוד בין מוסדות, אולם הנטייה הכללית ברורה. “מכללה טובה עושה דבר אחד מצוין,” מסביר פרופ’ פרדקין, “היא מתכללת ידע מעשי עם תרגול מתמשך ומחברת את הסטודנט למעסיקים.”
מחקר, הוראה ופרקטיקה: היכן מתקיים כל אחד
האוניברסיטאות מפעילות פקולטות ומכוני מחקר, מציעות תארים שלישיים ומחזיקות תשתיות מדעיות ורשתות שיתופי פעולה בארץ ובעולם. התבנית הזו מאפשרת לסטודנט להיחשף לפרויקטים מחקריים, לכתיבה מדעית ולפרסום אקדמי. במכללות, גם כשמתקיימים מוקדי מצוינות ומכוני מחקר ייעודיים, הדגש נותר בדרך כלל יישומי. “מי שמכוון לפרסום בכתבי עת, למלגות מחקר ולמסלול לדוקטורט, ימצא באוניברסיטה בית טבעי,” אומר פרופ’ פרדקין. “מי שמכוון לכניסה מהירה לשוק, ימצא במכללה מסלול מקוצר ומפוקס יותר.”
קושי, יוקרה ותפיסת שוק
תדמית הקושי הגבוה באוניברסיטאות נובעת בין היתר מרף מחקרי, עומס תאורטי והיקף קורסים. בהתאם, תואר אוניברסיטאי נחשב פעמים רבות יוקרתי יותר, בעיקר בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב והמדעים המדויקים. עם זאת, פרופ’ פרדקין מצנן הכללות: “יש מקצועות שבהם מכללות מובילות בביצועים ובהשמה. בנוסף, מעסיקים מושפעים לא פעם ממקום לימודיהם שלהם. שיקול אנושי מובהק נכנס לתמונה.”
כלכלה ונגישות: שיקולי העלות והתשתית
שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות אחיד ומפוקח. במכללות ישנם מודלים שונים, ובפרטיות העלויות עשויות להיות גבוהות. האוניברסיטאות, כגופים עתירי משאבים, נהנות מתשתיות מחקר, ספריות, מעבדות וגיוס סגל בכיר. לצד זאת, סטודנט שוקל גם משך לימודים, היכולת לעבוד במקביל והחזר ההשקעה המשוער. “הבחירה הכלכלית חייבת להיות שקופה,” אומר פרופ’ פרדקין. “יש לשקלל שכר לימוד, ימי עבודה אבודים, סיוע כלכלי וזמן עד לתפקיד הראשון.”
חוויית הלמידה: קהילה, יחס אישי וסביבת קמפוס
באוניברסיטאות הגדולות חוויית הקמפוס עשירה ומגוונת אך גם פחות אינטימית. במכללות, קבוצות הלימוד קטנות יותר והקשר עם הסגל בדרך כלל קרוב. עם זאת, השירותים הסטודנטיאליים, חיי הקמפוס והקהילה משתנים ממוסד למוסד. “לסטודנט יש ‘אופי לימודי’,” מנסח פרופ’ פרדקין. “יש מי שמשגשג באודיטוריום של מאות, ויש מי שנבנה מסמינר בן עשרים.”
המבט הבינלאומי: הגבולות מיטשטשים
בעולם, הגבולות בין אוניברסיטאות למכללות התרככו. יש מכללות שמעניקות דוקטורטים, ויש אוניברסיטאות קטנות וממוקדות. בישראל נשמרת החלוקה המוסדית, אך קווי הגבול הפדגוגיים פחות קשיחים. “הגדרת המוסד פחות חשובה מהתאמתו ליעד,” מסכם פרופ’ פרדקין. “המטריקה המשמעותית היא איכות התכנית, הסגל, הקשר לשדה והתאמת המסלול לסטודנט.”
איך בוחרים נכון? שאלות מנחות לפני הרשמה
- מהו היעד המקצועי בטווח חמש עד עשר שנים, והאם נדרש תואר שני או שלישי
- עד כמה חשובה לך תשתית מחקרית ותאורטית לעומת הכשרה מעשית
- איזה סגנון למידה מקדם אותך יותר יחידות גדולות או כיתות קטנות
- מהו תקציב הלימודים והאם קיימים מקורות מימון, מלגות וזכאות לעבודה במקביל
- מיומנויות שוק מהותיות בתחום שלך ומהו שיעור ההשמה של בוגרי המוסד
“המלצה פשוטה,” מציע פרופ ’ עקיבא פרדקין. “לשוחח עם בוגרים, לעיין בסילבוסים, לבקר בקמפוס, ולהעמיד זה מול זה תכנית, עלות, זמן ותשואה צפויה.”
סיכום: לא בחירה בין טוב לרע – בחירה בין נכון לנכון
האוניברסיטאות מצטיינות בעומק מחקרי, רצף לתארים מתקדמים ומוניטין מדעי. המכללות מצטיינות בפרקטיקה, ביחס אישי ובהשמה מהירה. הבחירה איננה תחרות עקרונית אלא תרגיל התאמה. “האוניברסיטה והמכללה אינן יריבות,” מסיים פרופ’ עקיבא פרדקין. “הן שני שערים שונים לאותה הזדמנות צמיחה. בחרו בשער שמוביל אתכם בדיוק למקום שאליו אתם מבקשים להגיע.”
