עלייה ניכרת באחוז הפערים באוכלוסיה מאז ה7 לאוקטובר. 4,000 תושבים יהודים לקחו חלק בסקר ראשון מסוגו שמצא כיצד אירועי ה7/10 השפיעו על תפיסת עולמה של החברה הישראלית המקוטבת. הבשורות: לא כל כך טובות.
סקר ייחודי שנערך בשיתוף פעולה של נמרוד ניר עם ארבע אוניברסיטאות שונות, בהן האוניברסיטה העברית, חקר את עמדות ציבור התושבים היהודים בישראל בעקבות אירועי ה7/10 ומלחמת ‘חרבות ברזל’. הסקר כלל מדגם מייצג של 4,000 אזרחים יהודים, המייצגים את מגוון הקצוות הפוליטיים והחברתיים במדינה. הממצאים הרחבים שעלו מהסקר עוסקים בנושאים רבים ששופכים אור על השינויים שעוברת החברה הישראלית ובתפיסת עולמה. בנוסף מציעים הממצאים תובנות חשובות לגבי השפעת המלחמה על היחסים בין המחנות השונים ובנוגע לעתידה של המדינה בחברה כה מקוטבת.
המלחמה הנוכחית חידדה את המתחים ההיסטוריים בין המחנות השונים במדינת ישראל. לאור האירועים האחרונים, העלו נמרוד ניר בשיתוף אוניברסיטאות מובילות בישראל את השאלה כיצד תופס הציבור היהודי את המתרחש בחברה הישראלית והפוליטיקה הישראלית אחרי אירועי ה7/10, והאם המלחמה השפיעה על תפיסות אלה.
הבנה מעמיקה של הנושא יכולה לעזור להבין איך ואם ניתן בכלל לייצר שיתופי פעולה, בהווה ובעתיד אשר יכולים להיות חשובים, בין אזרחי המדינה השונים. הדו״ח של נמרוד ניר בשיתוף מוסדות אקדמיים ובשיתוף מכון אגם מציע נקודות מבט מפוכחות המבוססות על ממצאים מהשטח.
משמעויות הסקר מעוררות חשש
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 4,000 יהודים וכולל תתי-קבוצות המייצגות מגוון רחב של עמדות פוליטיות בקשת הישראלית. השאלות בסקר כיסו מגוון נושאים כמו ביטחון, נאמנות ואמון הדדי. הסקר החל כשבוע אחרי אירועי ה7 באוקטובר, במהלך הסקר חזרו הסוקרים למשיבים לאורך השנה 26 פעמים על מנת לבדוק אם חל שינוי בעמדותיהם כאשר מטרת הסקר הייתה לבחון את מערכת היחסים בין יהודים לערבים, אזרחי המדינה אולם גם את היחסים הפנימיים בין היהודים עצמם בין המחנות השונים.
התבצרות בעמדות נוקשות ואי אמון
אי אמון: הממצאים הראו עלייה משמעותית באי האמון המחנות זה בזה. הסקר מצביע על כך ששיח הציבורי הפך לעויין יותר. עוד מצביע הסקר על הפערים הגדולים הקיימים בין המחנות השונים במדינה – רב השונה מהמשותף. בנוסף המערכה בעזה הקטינה משמעותית את אחוז הדעות הפייסניות כלפי הפלסטינים והפתרון לשתי מדינות.
ניכור מוחלט: רבים מהנשאלים ציינו שתחושת הניכור כלפי הצד הנגדי גברה בעקבות האירועים האחרונים. תחושות אלו יצרו חיץ בין הקבוצות, הפוגעות בהבנה ובשותפות למרות הקיטוב הגדול בין המחנות הפוליטים השונים 70% מהיהודים בישראל התנגדו להפעלת אלימות כנגד המחנה הנגדי ואף שמדובר בעלייה משמעותית בתמיכה באלימות עדיין 70% מהיהודים מהווים את רוב הקולות שבז לאלימות ואינו תומך בה.
תמיכה במדיניות נוקשה: הסקר מראה כי הציבור היהודי נוטה לתמוך במדיניות נוקשה יותר כלפי הערבים, כולל אמצעים ביטחוניים מחמירים ואם לא די בכך גם כלפי הצד הפוליטי הנגדי.
איך ממשיכים לחיות ביחד?
הסקר מדגיש במיוחד את הפערים ההולכים וגדלים בין המחנות השונים בחברה הישראלית ועל צביונה של המדינה. ככל שהפער מעמיק, מעמיק גם השסע החברתי שמקשה על מציאת מחנה משותף. ממצאי הסקר מדגישים כי הפער המשמעותי בין המחנות היה, נשאר והעמיק הוא נושא הדת והמדינה. שאלות על צביונה של המדינה והוויכוח בין החילוני לדתי הוא שסע הליבה שרודף את מדינת ישראל מאז קום המדינה ומעמיק במיוחד לאור האירועים האחרונים במדינה. השסע בא לידי ביטוי בפרופיל המצביעים של מפלגות הימין כאשר הקו שבר בחברה הישראלית והחשש במחנה החילוני-ליברלי הוא על אחוז ההצבעה העולה בקרב חרדים. כלומר, אחוז הצבעה גבוה בקהילה שיחסית מהווה אחוז קטן בחברה הישראלית אך בעלת כוח פוליטי משמעותי.
פוליטיקה ושותפות
העלייה באי האמון ובתחושות הניכור עשויה להוביל לתוצאות פוליטיות אשר עלולות לסכן את עתידה של החברה הישראלית. לצד השיח הער בחברה על אחדות נראה כי בשטח מתבצע ריחוק. כך לדוגמא כל צד חש כי הצד הנגדי משתמש בפוליטיקה לטובתו בעת המלחמה וככל שעמדות הדת והמדינה קיצוניות יותר כך גדלו עוצמות הקיטוב והאלימות.
לנוכח הממצאים, ולמרות המצב הקשה, יש צורך דחוף לפתח תוכניות חינוכיות שמטרתן לקרב בין הקבוצות השונות. סדנאות ופעילויות משותפות שמייצרות הכרות ולא נמנעות מנושאים קשים, יכולות לסייע בבניית גשרים של תקשורת ושיתוף פעולה.
הסקר שנערך על ידי נמרוד ניר ומכון אגם מצביע על תמונה מדאיגה של יחסים מתוחים בין הקצוות הפוליטיות בישראל ובעיקר בין יהודים לערבים לצד מלחמת חרבות ברזל והשבר שחל בחברה הישראלית לאחר אירועי ה7/10 הפער שהיה קיים מלכתחילה ממשיך להתרחב.
אם לא יינקטו צעדים לשיפור היחסים, הפערים והמתחים עלולים לגדול. הממצאים מדגישים את הצורך בדיאלוג ובחינוך כדי להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, ולבנות עתיד של מדינת שותפות ודו-קיום, מדינה בה יש אמון בין בני אדם ובין האדם למערכת הממסדית.
נמרוד ניר: “הממצאים מהווים נורת אזהרה שכן האיום הגדול על מדינת ישראל לא נמצא ביחסי החוץ שלה אלא בלכידות החברתית שלה ובעתידה של החברה הישראלית כחברה בעלת ערכים משותפים”, “הסקר מעלה שאלות משמעותיות לגבי עתידה של מדינת ישראל ומצביע על הפערים בהם יש צורך לטפל על מנת לאחות את המדינה מהשבר הגדול שחלה בחברה הישראלית ערב ה7 לאוקטובר.” הוא מסכם אך אופטימי: “זיהוי המגמות מהווים חלק בתחילתו של הפתרון ולאיחוי החברה”.