בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים נרחבים, בהם המשך המצב הביטחוני עם מלחמת חרבות הברזל, חווינו לאחרונה ירידה בדירוג האשראי הלאומי על ידי חברת פיץ’. הדירוג ירד מרמת A+ לרמת A עם תחזית שלילית. זהו צעד משמעותי שמשקף את המצב הכלכלי המורכב והסיכונים הגיאופוליטיים הרבים שאיתם מתמודדת המדינה, אך ההשפעות אינן מוגבלות לרמה הממשלתית – הן מחלחלות ישירות לצרכנים הפרטיים, שמושפעים ממדיניות הממשלה ומהחקיקה הכלכלית החדשה.
מדוע ירד דירוג האשראי הלאומי?
הירידה בדירוג האשראי הלאומי נובעת ממספר גורמים מרכזיים:
- הוצאות ביטחון גבוהות: בעקבות מלחמת חרבות הברזל, נאלצה הממשלה להגדיל את הוצאות הביטחון באופן משמעותי. הוצאות אלו מוערכות בכ-30 מיליארד ש”ח, המהווים תוספת של כ-1.5% מהתוצר הלאומי. עלויות אלו מכבידות על התקציב הכללי של המדינה וגורמות להגדלת הגירעון.
- גירעון תקציבי הולך וגדל: בשנת 2024 צפוי הגירעון התקציבי להגיע ל-7.8% מהתוצר, הרבה מעבר לתקרת הגירעון שהממשלה קבעה (6.6%). החוב הממשלתי גדל בהתמדה, והצפי הוא שהיחס חוב-תוצר יגיע ל-72% עד 2025, מה שמעמיד את הכלכלה הישראלית במצב של חוסר יציבות, שעלול להוביל להורדה נוספת בדירוג האשראי.
- תחזיות להמשך ירידת הדירוג: תחזיות הכלכלנים מצביעות על אפשרות להורדה נוספת של דירוג האשראי אם יימשך הלחץ הכלכלי שנובע מהוצאות הביטחון, כמו גם היכולת של הממשלה לנהל את החוב הלאומי. ככל שהלחצים על הכלכלה יגדלו, ייתכן שדירוג האשראי של ישראל יופחת עוד יותר, מה שיגרור עלייה נוספת בריביות והקצאת משאבים לצרכים דחופים על חשבון השקעות בצמיחה כלכלית.
השפעת הירידה בדירוג האשראי על הצרכנים הפרטיים
ההשפעה של ירידת דירוג האשראי הלאומי היא מוחשית ביותר עבור הצרכנים הפרטיים. כאשר המדינה נדרשת לשלם יותר עבור הלוואות החוץ, הדבר משפיע ישירות על השוק הפיננסי המקומי:
- עלייה בריביות על הלוואות ומשכנתאות: הבנקים, המוסדות הפיננסיים והלווים הפרטיים עשויים להתמודד עם עלייה בריביות על ההלוואות שהם נוטלים. המשמעות היא שהציבור ישלם יותר עבור הלוואות קיימות וחדשות, מה שיוביל להכבדה על ההוצאות השוטפות והקטנת היכולת לחסוך ולהשקיע.
- פגיעה בדירוגי האשראי האישיים: עליית הריביות על הלוואות ומשכנתאות עלולה להוביל לכך שצרכנים פרטיים יתקשו להחזיר את חובותיהם. מצב זה עלול לפגוע בדירוגי האשראי האישיים שלהם, מה שיקשה עליהם לקבל תנאי מימון טובים בעתיד.
במקביל לירידת דירוג האשראי, נכנסה לתוקף חקיקה כלכלית חדשה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2024:
- העלאת מע”מ: הממשלה מתכננת להעלות את המע”מ בשנת 2025, צעד שנועד להתמודד עם הגירעון המתרחב. עלייה זו צפויה לגרום לעליית מחירים במגוון רחב של מוצרים ושירותים, ולהכביד על הצרכן הפרטי.
- הוצאות ביטחוניות מוגברות: כחלק מהמאמץ להגן על המדינה, תקציב הביטחון הוגדל, מה שמחייב את הממשלה לקצץ בתחומים אחרים או להעלות מסים כדי לממן את הגירעון. העלויות הנוספות מקשות על הממשלה להשקיע בצמיחה כלכלית, דבר שעלול להקטין את כוח הקנייה של הצרכנים.
איך לשפר את דירוג האשראי האישי שלנו?
כאשר דירוג האשראי הלאומי יורד, הצרכנים צריכים להיות ערניים ולהבין כיצד לשפר את דירוג האשראי האישי שלהם. תיקון דירוג אשראי הוא אחד מהכלים החשובים שיכולים לסייע לשמור על יציבות כלכלית.
בדיקת BDI: כל צרכן יכול לבצע בדיקת בי די אי (BDI) כדי לבדוק את רישומיו הפיננסיים. בדיקה זו מאפשרת לאתר טעויות או חובות שלא טופלו כראוי, אשר עלולים להשפיע על דירוג האשראי.
תיקון BDI: במידה ומצאתם טעויות בדו”ח BDI שלכם, ניתן לבצע תיקון, לשפר את הרישום ולהביא לעלייה בדירוג האשראי. כך אפשר לקבל תנאי מימון טובים יותר בהמשך.
שיפור דירוג אשראי: באמצעות צמצום חובות, עמידה בתנאי ההחזר ותכנון פיננסי נכון, ניתן לשפר את דירוג האשראי לאורך זמן ולהפחית את הסיכון הכלכלי.
כדי להתמודד עם ההשפעות האפשריות של ירידה נוספת בדירוג האשראי, הנה כמה צעדים פרקטיים לצרכן:
- ניהול תקציב קפדני: על הצרכנים להיות מודעים להוצאותיהם ולהתכונן לעלייה אפשרית בריביות.
- איחוד הלוואות: מומלץ לשקול איחוד הלוואות בריביות נמוכות יותר לפני שהמצב הכלכלי יחמיר.
- ייעוץ מקצועי: פנייה ליועץ פיננסי יכולה לעזור בשיפור דירוג האשראי האישי ולהימנע מטעויות כלכליות בתקופה זו של חוסר ודאות.
התחזיות הכלכליות צופות שהלחץ על המשק הישראלי יימשך בשנים הקרובות, ואם לא יינקטו צעדים מידיים, דירוג האשראי של ישראל עלול להמשיך לרדת. צעדים כגון העלאת מסים, הקטנת ההוצאות הציבוריות או קידום רפורמות כלכליות גדולות ידרשו מהממשלה להחליט על סדרי עדיפויות חדשים. במקביל, הצרכנים צריכים להיערך לתקופה מאתגרת, שבה יציבות כלכלית ושמירה על דירוג אשראי גבוה יהיו קריטיים להצלחה פיננסית.
