מאת: מכבי שירותי בריאות
זה יכול להתחיל בבוקר שנראה מואר ומלא קרבה, ולדעוך עד הערב לתחושה קשה של נטישה. מי שמתמודד או מתמודדת עם ההצפה הזו עשויים לתאר את עצמם באופן שונה לחלוטין בין שיחה אחת לבאה, בעוד הסובבים אותם מוצאים את עצמם לא פעם מהלכים על קצות האצבעות, מתוך חשש שכל מילה לא מדויקת תצית סערה. בעבר נהגו לפטור זאת כ”אישיות סוערת”, אך כיום מומחי בריאות הנפש מבהירים כי מדובר במצב מוגדר, מוכר – ובעיקר בר-טיפול.
להבין את הסערה: משהו עמוק יותר מסתם תקופה קשה
על פי המידע המקצועי באתר מכבי שירותי בריאות, הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית מורכבת וכרונית, המתחילה לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות הצעירה ונמשכת שנים. במרכזה עומד קושי מתמשך בוויסות רגשי, לצד דימוי עצמי לא יציב, פחד עז מנטישה ולעיתים גם התנהגויות שפוגעות בעצמי. זהו ההבדל המרכזי בין תקופה קשה או משבר חולף שכולנו חווים, לבין תבנית מתמשכת החוזרת על עצמה לאורך זמן ובמצבים שונים. השכיחות באוכלוסייה מוערכת בין 1.6% ל-5.9%, ובניגוד להנחה ההיסטורית שההפרעה נפוצה יותר אצל נשים – השיעורים דומים בין המינים.
התסמינים והחוויה הפנימית
האבחנה הקלינית נשענת על תשעה סימנים מוכרים: מאמצים נואשים למנוע נטישה, יחסים בין-אישיים לא יציבים, דימוי עצמי מתערער, אימפולסיביות בשני תחומים מזיקים לפחות, פגיעה עצמית או התנהגות אובדנית, חוסר יציבות רגשית, תחושת ריקנות כרונית, כעס עז, ותסמינים פרנואידיים או דיסוציאטיביים חולפים במצבי לחץ. חשוב להדגיש: רשימה זו אינה כלי לאבחון עצמי. האבחנה נעשית בראיון קליני אצל פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית, ואפשר להתחיל את הדרך גם בפנייה לרופא/ת המשפחה.
מבפנים, ההתמודדות מרגישה כמו נחשול רגשי עוצמתי או תחושת ריקנות שקשה להסביר. היחסים זזים בחדות בין האדרה של האדם שממול לבין הפחתת ערך פתאומית – לא מתוך מניפולציה, אלא מכיוון שהפחד מנטישה מעוות את מה שרואים. הסובבים, מצידם, מדווחים על בלבול, תסכול ושחיקה. ההסבר הרפואי אינו מאשים אף אחד: המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מסביר כי מדובר בשילוב של גורמים ביולוגיים כמו הבדלים נוירולוגיים ורמות סרוטונין, גורמים סביבתיים כמו חוויות דחייה, פגיעה או חוסר תיקוף, וגורמים פסיכולוגיים כמו תבניות חשיבה וקשיי אמון. זו אינה בחירה, וזה אינו פגם באופי.
הדרך לשיפור והמעטפת התומכת
הבשורה הטובה היא שיש טיפול ויש שיפור משמעותי. שיטת הטיפול המרכזית והיעילה ביותר היא טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), המשלב בין קבלה לשינוי ומלמד מיומנויות בארבעה תחומים: קשיבות, ויסות רגשי, עמידות במצוקה ויעילות בין-אישית. הרעיון אינו לשנות את מי שאתה, אלא להרחיב את הכלים שברשותך ברגע שהגל מגיע. מחקרים מראים כי גם השתתפות בקבוצת המיומנויות לבדה מביאה לשיפור משמעותי בתסמינים, לצד טיפול פסיכותרפי פסיכודינמי או אינטגרטיבי, טיפול תרופתי לתסמינים נלווים כמו דיכאון או חוסר יציבות במצב הרוח, ומסגרות אינטנסיביות יותר כשיש סיכון לפגיעה עצמית. המעטפת כוללת גם ייעוץ ותמיכה לבני משפחה ולבני זוג, כי גם למי שנמצא ליד מגיע להרגיש מוכל ובטוח.
חברות וחברי מכבי יכולים לפנות לאבחון ולטיפול במסגרת המרפאות לבריאות הנפש, הטיפול הפסיכולוגי והפסיכותרפיה – דרך מכבי שלי, מכבי זהב, מכבי כסף והסל הבסיסי, וגם לטיפול זוגי כשהקשר זקוק לתמיכה. מידע מלא ומקצועי על הפרעת אישיות גבולית זמין באתר מכבי שירותי בריאות, ולפרטים נוספים זמין מוקד מכבי ללא הפסקה בטלפון *3555.
השורה התחתונה: זו ממש לא הפרעה שצריך ללמוד לחיות איתה בשקט. זו הפרעה שמגיבה לטיפול מותאם, והשיפור באיכות החיים יכול להיות עמוק ומשמעותי.
